הַב' - נוֹשֵׂא עָוֹן

וַהֲרֵי זֶה גָּדוֹל מֵהַקֹּדֶם שֶׁהֲרֵי לֹא יַעֲשֶׂה הָאָדָם עָוֹן שֶׁלֹּא יִבָּרֵא מַשְׁחִית כְּדִתְנַן הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קֹנֶה לוֹ קָטֵגוֹר אֶחָד וַהֲרֵי אוֹתוֹ קַטֵּגוֹר עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר פְּלוֹנִי עֲשָׂאַנִי, וְאֵין בְּרִיָּה מִתְקַיֶּמֶת בָּעוֹלָם אֶלָּא בְּשִׁפְעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲרֵי הַמַּשְׁחִית הַזֶּה עוֹמֵד לְפָנָיו וּבַמֶּה מִתְקַיֵּם, הַדִּין נוֹתֵן שֶּׁיֹּאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי זָן מַשְׁחִיתִים יֵלֵךְ אֵצֶל מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ וְיִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ וְהָיָה הַמַּשְׁחִית יוֹרֵד מִיַּד וְנוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ אוֹ כוֹרְתוֹ אוֹ נֶעֱנַשׁ עָלָיו כְּפִי עָנְשׁוֹ עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַמַּשְׁחִית הַהוּא

וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵן אֶלָּא נוֹשֵׂא וְסוֹבֵל הֶעָוֹן וּכְמוֹ שֶׁהוּא זָן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זָן וּמְפַרְנֵס הַמַּשְׁחִית הַזֶּה עַד שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים, אוֹ שֶׁיָּשׁוּב הַחוֹטֵא בִּתְשׁוּבָה וִיכַלֵּהוּ וִיבַטְּלֵהוּ בְּסִגֻּפָיו, אוֹ יְבַטְּלֵהוּ שׁוֹפֵט צֶדֶק בְּיִסּוּרִים וּמִיתָה, אוֹ יֵלֵךְ בַּגֵּיהִנֹּם וְשָׁם יִפְרַע חוֹבוֹ

וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר קַיִן: "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא", וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַתָּה סוֹבֵל, יִרְצֶה: זָן וּמְפַרְנֵס, וַעֲוֹנִי כָבֵד שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְסוֹבְלוֹ? פֵּרוּשׁ: לְפַרְנְסוֹ עַד שֶׁאָשׁוּב וַאֲתַקֵּן. אִם כֵּן הֲרֵי זֶה מִדַּת סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה, שֶׁיָּזוּן וּמְפַרְנֵס בְּרִיָּה רָעָה שֶׁבָּרָא הַחוֹטֵא עַד שֶׁיָּשׁוּב

יִלְמֹד הָאָדָם כַּמָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה סַבְלָן לִסְבֹּל עֹל חֲבֵרוֹ וְרָעוֹתָיו שֶׁהֵרִיעַ עַד שִׁעוּר כָּזֶה שֶׁעֲדַיִן רָעָתוֹ קַיֶּמֶת, שֶׁחָטָא נֶגְדּוֹ וְהוּא יִסְבֹּל עַד יְתַקֵּן חֲבֵרוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל מֵאֵלָיו וְכַיּוֹצֵא

נושא עון – מידה זו גדולה מקודמה

ראוי שיקפיד האדם שלא יעשה עברה וחס ושלום ולא יברא משחית שהוא ״מלאך חבלה״ הנושא בהגדרת קטגור (אנרגיה ומחשבה שלילית) כל אדם העובר עברה אחת יוצר מלאך משחית אחד הסובב אותו ויוצר חסימות רבות במהלך החיים ואותו המלאך (הקטגור) ניגש לבורא עולם ומקטרג שפלוני ברא אותי ע״י אותה פעולה רעה ומבקש מבורא עולם שיפרנס אותו. ידוע כי לכל בריה צריך מי שיקיים אותה

?על פניו מה היה אמור הדין הראוי לחוטא שהיה הקב״ה אמור לשלוח את המשחית לפלוני שהוא יפתור את הבעיה ויתפרנס (יתקיים) ממנו שיקח את האנרגיה שהוא צריך מהחוטא הרי הוא מלאך משחית ויש בו כוחות עליונים ואם חס וחלילה היה הקב״ה היה נותן אישור למשחית לפעול מעצמו יכל היה לקרות שלושה דברים, תלוי בגודל העברה

היה מיד המשחית יורד ובוחר את הדין שלא ברחמי הבורא והיה נוטל את נשמתו וחייו של החוטא או כורתו או מעניש אותו מידה כנגד מידה עד שהיה המשחית מסיים את תפקידו ומתבטל קיומו

אומר הרמ״ק אך אין הקב״ה עושה כך
הקב״ה ברא את התשובה לפני הבריאה ועולמו נברא בחסד כך שהבורא יעשה הכל כדי לרחם על עם ישראל

השם נותן הזדמנות לתקן
וכמו שהוא דואג לקיים כל דבר שיצר הקב״ה גם מפרנס את המלאך המשחית עד אשר יעשה האדם אחד משלושה דברים

הראשון: שהעובר עברה היה עושה תשובה ועל ידי וידוי צער, חרטה וקבלה לעתיד היה מתבטל המשחית מן העולם – בעצם בכך שע״י תשובה אין לאדם יותר את הנטיה לעשות שוב את העברה

השני: אם החוטא אינו עושה תשובה היה שופט אותו שופט צדק בייסורים ומיתה וע״י זה היה מתבטל המשחית

השלישית: האדם ילך בגיהינום ושם יפרע את חובו ולאחר שהחוטא פרע את חובו בדין גיהנום ששם הוא המקום בו האדם מצטער ומרגיש את ההשלכות והסבל שגרם לאנשים אחרים ושם מטהר את נשמתו ולאחר יתבטל המשחית ההוא מן העולם – תיקון במדור גיהנום הוא לתקופה של עד שנה
ולאחר הטיהור הנשמה ממשיכה את דרכה לעולם הבא כך שגם מדור גיהנום הוא לטובה

בעניין קין שאמר לבורא גדול עווני מנשוא שאין אתה יכול לסובלו
קין שאל את הקב״ה, העברה שעשיתי כל כך גדולה עד כדי כך שאתה לא יכול לשאת אותה. קין מבקש מהקב״ה שיפרנס את העוון שלו שחלילה המשחית לא יטול את חייו ולא יאפשר לקין לעשות תשובה. בכך השם מחל לו ונשא את העוון עד אשר קין עשה תשובה ותיקן את המעוות

זו מידת סבלנות וסלחנות גדולה מצד הבורא שיקיים ויפרנס בריה כל כך רעה עד אשר יעשה האדם תשובה שלמה

הנהגה מעשית – מכאן אנחנו צריכים ללמוד להיות סובלניים וסלחנים כלפי חברינו גם כאשר חלילה הולכים נגדנו וגם בזמן שהם פועלים נגדנו אנו צריכים לא להגיב ולהעזר בסובלנות עד אשר הם ויעשו תשובה יתחרטו על מעשיהם